הידבקות בנגיף וסרטן צוואר הרחם
מה הקשר בין הידבקות בנגיף הפפילומה לבין סרטן צוואר הרחם?
40 הזנים של נגיף הפפילומה המועברים ביחסי מין, יכולים לגרום לשינויים קלים בבדיקת ה-PAP שאינם בעלי משמעות רבה. כ-14 מבין הזנים האלה (הזנים ב"סיכון גבוה"), יכולים להוביל לעתים רחוקות להתפתחות של סרטן צוואר הרחם. למרות שרק לאחוז קטן של הנשים ישנה הידבקות שאינה חולפת מעצמה, הדבקה מתמדת כזו עם הזנים ב"סיכון גבוה" (בייחוד הזנים 16 ו-18), הם גורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם. על כן אצל נשים הנגועות בנגיף חשוב לבצע בדיקת PAP באופן סדיר (ראה להלן), היכולה לגלות מצבים טרום סרטניים וסרטניים בצוואר הרחם.
בדיקת ה PAP אינה בודקת נוכחות ווירוס הפפילומה אלא אם ישנם שינויים בצוואר הרחם הנגרמים על ידו.
אצל יהודיות בכלל ובקרב יהודיות בישראל בפרט, שכיחות סרטן צוואר הרחם נמוכה בהרבה מאשר אצל לא יהודיות. הסיבה לכך לא ברורה אך ייתכן והיא על רקע גנטי. בישראל, סרטן צוואר הרחם היא השאת השלישית בשכיחותה באברי המין הנקביים (אם מוציאים בחשבון את סרטן השד). מדי שנה מאובחנים רק כ-180 מקרים חדשים. המחלה מתבטאת בייחוד בדימום לא סדיר כולל דימום לאחר קיום יחסי מין. יש לציין שרוב הדימומים מסוג זה אינם בגלל סרטן צוואר הרחם. גורמים הסיכון העיקריים לחלות בסרטן צוואר הרחם הם גיל צעיר בעת תחילת קיום יחסי מין, ריבוי בני זוג, עישון ועוד. הגורם המרכזי הוא הידברות בנגיף הפפילומה. כאשר המחלה מאובחנת בשלב מוקדם (ז.א. כאשר היא עדיין מוגבלת לצוואר הרחם), אפשר לטפל בה בהצלחה רבה ולהגיע לריפוי ברוב המכריע של המקרים.
תהליך התפתחות של סרטן צוואר הרחם
התהליך הוא בדרך כלל הדרגתי, איטי מאוד ולרוב נמשך שנים רבות.
תחילה מתרחשים שינויים המכונים טרום-סרטניים (CIN) המוגבלים לרירית (ציפוי) צוואר הרחם. שינויים אלה יכולים להיות בדרגת חומרה קלה (1 CIN).
רוב השינויים בדרגת חומרה של CIN 1 וגם חלק ניכר של אלה בדרגת חומרה של CIN 2 לא יעברו לחומרה הגבוה יותר (ז.א. הם הפיכים) אלא יישארו באותו מצב או יחלפו מעצמם במשך הזמן.
מקצתם יכולים לעבור בהדרגה לחומרה גבוהה יותר (CIN 2 ו-CIN 3). השינויים הטרום סרטניים מדרגות החומרה הגבוהות יותר יכולים להפוך לשאת ממארת (סרטן) אך אפשר לטפל בהן למעשה ב-100% הצלחה.
